• באיזה גיל כדאי להפסיק את הטיפולים הקוסמטיים?

    באיזה גיל כדאי להפסיק את הטיפולים הקוסמטיים?

    עלפי מאמר דעה שהתפרסם ב JAMA Dermatology, כאשר אנו מחליטים אילו גילאים מתאימים לטיפולים קוסמטיים, השאלה איננה כ"כ "איזה גיל הוא צעיר מדי?" אלא "איזה גיל הוא זקן מדי?"

    מחברי המאמר (Heather K. Hamilton, M.D., and Kenneth A. Arndt, M.D.) כותבים כי קווי הפנים העמוקים שמתפתחים עם הזדקנות המטופל "נגרמים ע"י הקיפול החוזר של העור וכוללים קווים של הבעת פנים לצד קמטי שינה", ובגיל הבגרות הצעירה הקווים הנ"ל מנבאים את "הדפוס הייחודי של קימוט הפנים שיופיע על הפנים ללא תנועה לאחר שנים."

    ד"ר האמילטון וד"ר ארנדט טוענים כי טיפול סדיר בנוירומודולטור בגילאי 20 ו-30 עשוי להקטין את התפתחות קווי הפנים לקראת שנות ה-40-60 לחייהם. הם מצטטים את המקרה של תאומות זהות בנות 38. אחת מהן החלה בהזרקות בוטוקס סדירות באזור המצח והגלאבלה (האזור השטוח מעל האף ובין הגבות) בגיל 25, בעוד האחות השנייה קבלה רק שתי זריקות באותם האזורים במשך שבע שנים. נאמר כי למרות שקווי הגלאבלה והמצח הופיעו בעת המנוחה, הם לא נצפו אצל התאומה הראשונה במשך ארבעה חודשים לאחר הטיפול האחרון שקבלה.

    "ממצא זה מעיד כי טיפול סדיר בנוירוטוקסין החל מגיל צעיר עשוי למנוע את התפתחות הקווים העמוקים בפנים", כתבו ד"ר האמילטון וד"ר ארנדט. "לכן כמעט ואין גיל שהוא מוקדם מדי. אולי השאלה שצריכה להישאל היא 'באיזה גיל מאוחר מדי?' "

    בקשנו את דעתם של שני רופאים בנוגע לשאלה הנ"ל:

    "באופן כללי אני מסכים עם דעות המחברים אך גם מבין את טענות המתנגדים לגבי ההשלכות הביופסיכוחברתיות של צעד זה", אומר ד"ר ג'ו ניאמטו, המומחה לכירורגיית פנים קוסמטית. "אני מבטיח לכם שתראו תגובות שליליות למאמר הדעה הזה, כאשר המתנגדים יטענו כי אנו יוצרים חברה של אנשים 'פלסטיים' שאינם מסוגלים להתמודד עם התהליך הטבעי של הזדקנותאני מבין את שני הצדדים."

    ד"ר ניאמטו אומר שלדעתו "הפואנטה האמיתית" של המאמר היא שבעוד שטיפולים מונעים עשויים להשפיע על המראה העתידי של העור המזדקן, "לטיפול בצעירים ישנן השלכות הן חיוביות והן שליליות. ברור שישנם מטופלים מסויימים שהטיפול בגיל הצעיר יטיב עמם, כמוכן יש אחרים שיסבלו מבעיות של דימוי עצמי אם הם אכן עברו אותו או רצו ולא יכלו להרשות זאת לעצמם.

    "עוד דבר חשוב בדיון זה הוא אייכולתנו לדון בנושא לפני 20 שנה מכיוון שאז כמעט ולא היו פילרים, נוירומודולטורים או טיפולים מבוססים על אור ואנרגיה", מוסיף הוא. "לדעתי הדיון הנוכחי ילך לאיבוד עם הזמן כי ייתכן שבעוד 20 שנה יהיו טיפולים קלים ויעילים יותר שיהיו נגישים מאוד למטופלים הצעירים".

    ד"ר ג'ואל שלזינגר (Joel Schlessinger, M.D.), דרמטולוג ומנתח קוסמטי, מסכים עם כותבי המאמר.

    "אני מסכים בחפץ לב עם המחברים", אומר הוא. "למרבה הצער, רוב האנשים מצדדים בדעה ההפוכה, מחכים עד שיהיה מאוחר מדי, כפי שמציינים הכותבים, ואו שהם מפספסים את ההזדמנות לקורקציה מלאה או אף סיכוי כלשהו להשיג שינוי משמעותי במראיהם. מצד שני, ידוע כי ישנם אנשים בעלי תסמונת דיסמורפיה של הגוף (body dysmorphic syndrome) שאינם נרתעים מלעבור מספר רב של ניתוחים במרדף אחר "הלוק המשופר". זוהי תופעה שכל רופאי עור נתקלים בה מעת לעת.

    "באופן כללי, הרצוי ביותר הוא לנהל דיון עם המטופל ולהכין תוכנית פעולה לצד קונספט חי של הדרך להפחתת סימני הזדקנות עם משך הזמן", אומר ד"ר שלזינגר. "זוהי גישה מוצלחת ביותר ומובילה להקטנת הצורך בהתערבות בשנים הבאות וגם – למרבה ההפתעה – להפחתת ההוצאות הכספיות במהלך השנים."

    Leave a reply →

Leave a reply

Cancel reply